האמת
נכתב על ידי דר.מנדי   
Sunday, 26 July 2009

"הציבור מוכן לשמוע את האמת..."
דר.רונן מנדי,כירופרקט

אומרים שכשהתלמיד מוכן, המורה מגיע.

אני חושב שהציבור מבולבל ומוכן ללמוד על כירופרקטיקה.

ואלו הסיבות...

התקשורת חמה ומרוכזת בניסיונות "לתקן" את מערכת הבריאות.
מה למד הציבור מהסיפורים/כתבות האלו? הם למדו שסגנון חיים כרוני, גורם למחלות סיגנון חיים (כרוניות), שהורגות אלפים ו...מיליונים מאיתנו, ושהן הגורם העיקרי להוצאות מערכת הבריאות שלנו. הם לומדים שמחלות סיגנון חיים אלו, ניתנות למניעה ולעצירה (במקרים רבים).

התקשורת מספרת את הסיפור, שהמכונה הרפואית, היא באופן גס אינה יכולה לתת טיפול מונע וללמד אנשים לשלוט ולנהל את חייהם.
הציבור למד שהרפואה מלאה בטעויות איבחון, תוצאות לא טובות, סיבוכים, חוסר התאמה ורמאויות.
הם לומדים שמרבית הרופאים נוקטים/מטפלים ברפואה מיגננתית (הגנתית), שמגדילה מאוד את ההוצאות הרפואיות.
 הם לומדים שטיפולים יקרים, אינם בהכרח יעילים יותר.

התקשורת מספרת על אנשים שמשתמשים בכספם האישי, לכיסוי הוצאות הבריאות שלהם (איזו תפיסה?!) ומכסים את עצמם רק בביטוחי בריאות לשעת אסון/חירום/קטסטרופה.

אני חושב שהציבור בשל, וראוי לדרך/פתרון טובה יותר. הם יודעים שהמצב הקיים (סטטוס קוו) – לא עובד.

אז אני חושב שעכשיו הזמן לכירופרקטורים להציג מחקרי עלות-תועלת בתקשורת, לעורכי חדשות, פוליטיקאים, וישירות לציבור בפירסום.

"נחשו מה? הרפורמה במערכת הבריאות כבר כאן, ויש לה תוצאות..." בואו נראה אותן.

המטרה שלנו – לשמור על הבריאות, התפקוד וההתפתחות התקינה של ילדים ותינוקות, החל מסמוך לאחר הלידה.


הסיבה שזה עובד – נמצאת בהבנה שמערכת העצבים שומרת ומאפשרת את ביטוי היכולות הפנימיות המולדות שלנו מינקות ועד זיקנה.
שמירה על התפקוד התקין של מערכת העצבים שלנו, הרבה יותר פשוט וזול, מניסיון לתקן מחלות ומוגבלויות.
המחלה והמוגבלויות קורים, כשהמערכת (הגוף) מתפרקת ואינה יכולה יותר לעמוד בלחצים שמופעלים על מערכת העצבים מדי יום. הלחצים האלו מורכבים מלחצים נפשיים (אישיים, משפחתיים, כלכליים, פוליטיים, סביבתיים ועוד); לחצים כימיים (רעלים, סמים, תרופות, האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים והאוכל – החומרים המשמרים וצבעי המאכל... ועוד); ולחצים גופניים (תאונות, נפילות, מעידות ועוד).

כל הלחצים האלו מצטברים ופוגעים בחוט השידרה (צינור החיים).
הקבל הראשי שמעביר הוראות הפעלה ותגובה בין המוח והגוף.

הקבל הזה – חוט השידרה, כל כך חשוב, שהוא מוגן על ידי עצמות נעות (חוליות), ששומרות על שלמות הקבל (צינור החיים) ומאפשרים תנועה – שהיא המפתח לבריאות!!!


החוליות משמשות כמו מפסקים בארון החשמל.

אם בביתינו/במשרד קיים עומס ייתר על אחד המפסקים, או המפסק הראשי... המפסק קופץ ומפסיק את החשמל בכל הבית, במטרה להגן על המכשירים והאנשים בבית/במשרד.

בגוף המצב יותר רגיש. אין לנו חלקי חילוף, ואי אפשר להפסיק את הפעולה של אף איבר. כל האיברים חשובים מאוד לשמירת השלמות של הגוף.
אבל ישנה אפשרות להפחית (בתור פיתרון ראשוני) את כמות הוראות ההפעלה והלחץ שעוברים אל איבר כזה או אחר.
-הגוף עושה את זה באמצעות "הקפצה" של חוליה.
-החוליה ש"קפצה" משנה את הלחץ על העצב, שיוצא מחוט השידרה בין כל שתי חוליות סמוכות ומוביל אל איבר כזה או אחר.

לדוגמה עצב ח2 (T2) – עצב 2 בשידרה של בית החזה... מעצבב את הלב....
עצב ח3 (T3) – מעצבב את הריאות...
עצב ח5 – מעצבב את הכבד...

ח6 – את הקיבה
צ7 (C7) – (שידרה צווארית 7 – את בלוטת התריס)
צ3 – את יותרת התריס

מ5 (L5) – את המעיים ושלפוחית השתן)

חוליה "מוקפצת" מכונה בעגה המקצועית – 'תת תזוזה חולייתית' (תת"ח).

תת"ח – מפחית את קצב הגעת הוראות ההפעלה והתגובה אל איבר גוף מסויים (כזה או אחר, בהתאם לגובה השידרתי של העצב שנפגע), ואותו איבר מתחיל לתפקד פחות ממלא יכולותיו הפנימיות המולדות.
אם לא נתקן את תת התזוזות האלו, באמצעות בדיקה (איתור ואיפיון) וכיוונון (תיקון) כירופרקטיים... הבעיה לא תעלם... גם אם נשים משחה להרגעת המקום, או ניקח תרופה – שתגרום לנו לא להרגיש את הבעיה, או כל דבר אחר.

הבעיה האמיתית היא שבמקרים רבים תת"ח אינו מייצר סימפטומים, עד שנגרם מספיק נזק...

החוכמה לכן, היא להתחיל לטפל ולכוונן (לשחרר לחצים מהשידרה)
 באופן סדיר, על מנת שכשניתקל בלחצים, יהיה לנו קל יותר לתפקד ולנתב אותם, ואז לעבור שוב כיוונון (שיחרור לחצים מצטברים).

הרבה יותר קל וזול לשחרר לחצים מאשר לתקן/לפתור מחלות/בעיות רציניות.

כיוונון סדיר מאפשר לנו לתפקד ולממש את מיטב יכולותינו הפנימיות המולדות - כל הזמן


דר.מנדי מקבל כיוונון כל שבוע – ביום חמישי, ב-7 בערב

בברכת בריאות